חברות הביטוח מסרבות לפצות נהגים שנסעו ללא רישיון תקף. אבל ישנם מקרים בהם מגיע למבוטח פיצוי גם במצבים כאלה.
פורסם ע"י עו"ד ג'ון גבע
שמעון נהג ברכבו לבית חברו כדי לצפות ביחד במונדיאל. תוך כדי זמזום שירים להנאתו, פגע שמעון ברכב שנסע לפניו. שמעון פנה לחברת הביטוח כדי שתכסה את הנזק, אולם זו טענה שמאחר שהוטלעיקול על רישיון הנהיגה שלו, רישיונו לא תקף - ולכן היא אינה צריכה לפצותו.
ראובן שכח לשלם את אגרת רישיון הנהיגה וכאשר היה מעורב בתאונת דרכים טענה חברת הביטוח כי"נהגת בניגוד לתנאי הפוליסה, הואיל ולא היה בידך רישיון נהיגה בר תוקף".
האם צודקות חברות הביטוח בטענתן שהן אינן חייבות לשלם תגמולי ביטוח במקרה של עיקול אושלילה ללא ידיעת המבוטח ? לפי פקודת התעבורה, לא ינהג אדם ברכב מנועי אלא אם הוא בעלרישיון נהיגה תקף.
סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים דן במקרים בהם יש להגביל את זכאותם של נפגעיםלקבלת פיצויים. על פי החוק, אדם הנוהג ברכב ללא רישיון מתאים, לא יהיה זכאי לפיצויים, זאת למעטרישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה (עד שנה) או מחמת הגבלה שהוטלה לפי חוק ההוצאה לפועל.חשוב להבהיר שהחוק אינו מתייחס בסעיף זה לאדם שנוהג ללא רישיון כלל - מי שמעולם לא עברמבחן רישוי ולא הונפק לו מעולם רישיון נהיגה. התנהגות זו נחשבת, הן על-ידי המחוקק והן על ידי בתיהמשפט, לעבירה חמורה ביותר והדבר דומה למי שנוהג לאחר שנשלל רישיונו על ידי המשטרה.
מקרה שונה הוא של נהיגה במצב של אי חידוש רישיון - דהיינו נהג שהיה לו בעבר רישיון נהיגה, אךרישיונו פקע מחמת אי תשלום אגרה. מדובר בשלילת רישיון עקב מניעה כלכלית או טכנית לחידושו. עלפי החוק, כאשר הרישיון פקע מחמת אי תשלום אגרה, במקרה של אירוע תאונתי (ללא נזקי גוף), תשלם חברת הביטוח פיצויים עבור נזקי רכוש, למרות שבעת התאונה לא היה לנפגע רישיון תקף. ההסבר לכך הוא כי מדובר בעניין פורמאלי באופיו, שאינו משליך על כושרו של הנהג לנהוג. הוראהדומה קיימת גם במקרה של תאונת דרכים בה אירעו נזקי גוף )מפציעה ועד מוות).
נשאלת השאלה, מה קורה במצב בו הוטל עיקול על רישיונו של הנהג מחמת חוב?
האם במקרה של תאונת דרכים, תשלם חברת הביטוח פיצויים עקב נזקי רכוש או גוף,למרות שהמבוטח אינו מחזיק רישיון נהיגה בתוקף ? כאשר בתי המשפט דנים בפרשנות סעיף 7 לחוקהפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הם מסבירים כי ביסוד החוק עומדות מטרות שונות, סוציאליות מחדוהרתעתיות מאידך. בתי המשפט עושים הבחנה בין מצבים טכניים ובין מצבים מהותיים בבואם לפרשאת הסעיף. השופט יצחק אנגלרד (לשעבר שופט בבית המשפט העליון, קובע בספרו "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים", שהיעדר הרישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה נעוץ בדבר פורמלי, שאין בו כל מימדמהותי הקשור לבדיקת כושר ועל כן, מן הראוי לעשות מאמץ מיוחד כדי למנוע את הסנקציה החמורהשל שלילת זכאות בשל מחדל פורמלי.
הבחנה זו באה לידי ביטוי כבר בשנת 1997 בפסקי דין של בית המשפט העליון שהדגישו פעם אחרפעם את תכליתו הסוציאלית של חוק הפיצויים. לאור זאת, ניתן לעשות היקש בין מצב בו נשלל רישיונושל הנהג מחמת אי תשלום אגרה ובמקרה זה יהיה זכאי אותו מבוטח לפיצויים, לבין מקרה בו נשללרישיונו של הנהג עקב עיקול (על ידי ההוצאה לפועל, למשל), ולא עברה שנה מיום השלילה. עיקול תוךשנה אינו מהווה עילה לאי תשלום, בדומה למי שלא שילם אגרה בגין רישיונו במשך שנה (במקרה של נזקי גוף). במצב כזה ייחשב רישיונו כאילו הוא בתוקף. בשני המצבים לא מדובר בנהיגה רשלנית שלהנהג, לא במצבים טכניים של חוסר תשלום לצד ג' (אגרה למשרד הרישוי ותשלום חוב לנושה).
המסקנה הנגזרת מכל הדוגמאות שהבאנו הינה כי חברת הביטוח חייבת לשלם תגמולי ביטוח גםבמקרים בהם המבוטח נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף במקרים מסוימים, כדוגמת אלה שנסקרו בכתבהזו.