בית המשפט קבע כי חברת הדלק תשלם פיצוי לחברת הביטוח, ששילמה למבוטח שלה על נזקים בכלי הרכב.

בית המשפט השלום בתל אביב קבע כי דינו של תדלוק כלי רכב בדלק מהול במים כדין אירוע תאונתישהינו בר כיסוי בפוליסה תקנית.
השופט גלעד הס ציין כי "החלטה זו עניינה שאלה נקודתית – האם תדלוק של רכב בסולר מהול במיםמהווה אירוע תאונתי המכוסה תחת פוליסת הביטוח המקיף לרכב, או שמא אין מדובר באירוע תאונתיומכאן אין כיסוי ביטוחי למקרה שכזה"?
בית המשפט דן במקרה שבו התובע, שהיה מבוטח בחברת מנורה, תדלק את כלי הרכב בתחנת דלקשל חברת "טן". לטענת התובע, הדלק שתודלק היה סולר מהול במים ולכן נגרמו נזקים לכלי הרכב. לאור הנזקים, פנה התובע לחברת מנורה בדרישה לקבלת תגמולי ביטוח.
מנורה סברה כי הנזק שנגרם לכלי הרכב כתוצאה מהתדלוק מהווה מקרה ביטוח בהתאם לפוליסהשהונפקה לתובע ולכן שילמה לתובע תגמולי ביטוח. מתגמולי הביטוח ניכתה מנורה את סכוםההשתתפות העצמית.
לאור הנסיבות, הגישה מנורה תביעה כנגד חברת טן ובה דרשה את סך התגמולים ששילמה מנורהלמבוטח- התובע. התובע הגיש אף הוא תביעה כנגד טן, בעיקר בגין רכיב ההשתתפות העצמית שנוכהמתגמולי הביטוח.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה לגבי תביעת מנורה, כי יש לסלק את תביעתה על הסף, היות וחב' מנורהשילמה "כמתנדבת" לתובע וכי אין מדובר במקרה המכוסה על ידי הפוליסה שנערכה לתובע.
לחלופין, טענה הנתבעת כי לא תדלקה את כלי רכב התובע בדלק מהול במים ואם היתה תקלהבכלי הרכב, הרי זו אינה תוצאה של התדלוק.

חב' מנורה בסיכומיה טענה כי על המקרה חלה הפוליסה התקנית ותנאיה הינם בהתאםלתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי). בשלב מאוחר יותר הסכימה מנורה כיאין מדובר בפוליסה תקנית אלא בפוליסה לכלי רכב עד 4 טון, אך טענה כי אין הבדל בין הפוליסות. עוד טענה מנורה כי המקרה דנן נכלל בפוליסה בגדר הגדרת אירוע הביטוח כ"תאונה מכל סוג שהוא" והואאינו מוחרג במסגרת החריגים לפוליסה.

הנתבעת, חברת "טן", טענה בסיכומיה כי הפוליסה התקנית כלל אינה חלה על כלי רכב התובע,היות שמשקלו מעל 3.5 טון  ומכאן אין ביטוח עבור "תאונה מכל סוג שהוא"."לגופם של דבריםטענה הנתבעת כי יש להבחין בין מקרה של תדלוק שגוי, מקום שבו הנהג מתדלק בדלק שאינו נכון, לבין מקרה של תדלוק בסולר מהול במים. לטענת הנתבעת, בעוד שהמקרה הראשון הינו אירועתאונתי היות שהוא נעוץ ברשלנות הנהג והינו מקרי, הרי המקרה השני אינו קשור לטעות או רשלנותשל המבוטח.

עוד טענה הנתבעת כי מטעמים של שיקולי מדיניות, אין מקום להעמיס על חברות הביטוח את מחדלייצרני דלק או תחנות תדלוק ויש להפנות את בעל כלי הרכב להגיש תביעה ישירות כנגד חברת התדלוק.

השופט הס קבע כי "תדלוק רכב בדלק מהול במים מהווה אירוע תאונתי, אשר הינו בר כיסויבפוליסה התקנית וכן בפוליסת מנורה במקרה הנ"ל. מכאן, מנורה שילמה לתובע את תגמולי הביטוחכדין ולא כמתנדבת ולכן היא רשאית להגיש תביעת שיבוב כנגד הנתבעת".

הס קבע כי הנתבעת תישא בהוצאות בקשה זו בסך של 2,500 ₪  תוך 30 יום מהיום וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך.